התייעלות אנרגטית במפעלי מזון ומחלבות: איפה הכסף מסתתר

במפעל מזון או במחלבה, האנרגיה היא לא רק סעיף בתקציב. היא חלק מהמוצר עצמו: מחממים, מפסטרים, מקררים, שוטפים ושוב מקררים. לכן גם הבזבוז מסתתר בתוך התהליך, ולא רואים אותו בחשבון החשמל. במדריך הזה נעבור על המקומות שבהם אנחנו מוצאים את רוב החיסכון בסקרי אנרגיה במפעלי מזון וחלב, ועל מה שהתקנות מחייבות אתכם.

לאן הולכת האנרגיה

לפי מדריך ENERGY STAR לתעשיית החלב, שפורסם על ידי המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, התמונה נראית בערך כך:

סוג האנרגיה השימוש העיקרי חלק משוער
דלקים (גז טבעי, גפ“מ, סולר) חימום תהליך וייצור קיטור בדוודים כ-80% מהדלקים
חשמל מנועים, משאבות, מפוחים ומדחסים כ-40% מהחשמל
חשמל קירור, הקפאה ואחסון בקירור כ-31% מהחשמל
חשמל תאורה ומיזוג אוויר כ-18% מהחשמל

הנתונים נאספו במפעלים בארצות הברית, אבל המבנה דומה מאוד למה שאנחנו רואים במפעלים בישראל. המסקנה פשוטה: מי שרוצה לחסוך צריך להתחיל בדוודים ובקירור.

קירור: הצרכן הגדול בחשבון החשמל

מערכת הקירור עובדת מסביב לשעון, ולכן כל אחוז של חיסכון בה מצטבר מהר. הצעדים שמחזירים את ההשקעה הכי מהר:

  • טמפרטורת אחסון נכונה. כל מעלה של קירור מעבר לנדרש מוסיפה כ-2% עד 5% לצריכת האנרגיה של חדר הקירור. כדאי לבדוק מה המוצר באמת צריך, ולא מה נקבע לפני עשר שנים “ליתר ביטחון”.
  • טמפרטורת עיבוי נמוכה יותר. כל מעלה צלזיוס שמורידים בטמפרטורת העיבוי חוסכת כ-2% עד 4% מאנרגיית המדחסים. מעבים נקיים ובקרה של לחץ עיבוי צף (floating head pressure), שמאפשרת ללחץ לרדת כשקריר בחוץ, הם בדרך כלל הצעד הזול ביותר.
  • ווסתי מהירות (VSD) למדחסים ולמפוחים. במדחסי קירור החיסכון הממוצע הוא כ-10%, ובמפוחי המעבים עד 40% מאנרגיית המפוחים.
  • אטמי דלתות ווילונות. אטמים פגומים בחדרי קירור יכולים להוסיף עד 11% לעומס הקירור. זה תיקון של מאות שקלים.
  • בידוד צנרת קרה. בידוד תקין של קווי היניקה חוסך כ-3%, בדרך כלל עם החזר השקעה של פחות משנתיים.

גם השעה חשובה. לפי ספר התעריפים של רשות החשמל, בקיץ שעות הפסגה בתעריף תעו“ז (תעריף לפי שעות היממה) הן 17:00 עד 23:00, והמחיר בהן גבוה פי שלושה ויותר משעות השפל. מפעל שמקרר בעיקר בערב משלם הרבה יותר על אותו קוט”ש. אגירת קור, למשל במי קרח, מאפשרת לקרר בשעות הזולות, ולפי המדריך החזר ההשקעה בה הוא שנה עד שלוש שנים.

קיטור ודוודים: איפה הולכים הדלקים

ברוב המפעלים, הדוודים צורכים את רוב הדלקים. סקר של מערכת הקיטור מוצא בדרך כלל חיסכון של 10% עד 15% בשנה. אלה הממצאים הנפוצים:

  • מלכודות קיטור תקולות. בכל רגע נתון, 15% עד 20% מהמלכודות במערכת שלא מתוחזקת עלולות להיות תקולות. תוכנית בדיקה ותחזוקה שוטפת חוסכת כ-10%.
  • החזרת קונדנסט. קונדנסט (מי עיבוי של הקיטור) חם שחוזר לדוד חוסך דלק ומים. במחלבה אחת שמתוארת במדריך, החזרת הקונדנסט חסכה 8% מאנרגיית הדוד.
  • כיוון הבעירה. כל ירידה של אחוז אחד בעודף החמצן בגזי הפליטה משפרת את נצילות הדוד בכ-2.5%. בקרת חמצן ובדיקת נצילות תקופתית מחזירות את ההשקעה מהר.
  • מחליף חום בארובה (economizer). מנצל את חום גזי הפליטה לחימום מי ההזנה. גרסה מעבה של המחליף יכולה לחסוך עד 10%.
  • בידוד שסתומים ואוגנים. שסתום חשוף בקו קיטור מאבד חום כל הזמן. מצלמה טרמית מאתרת אותם תוך שעה.

פסטור ושטיפה (CIP): אנרגיה שחוזרת על עצמה

בפסטור, מחליף החום הרגנרטיבי (המקטע שמעביר את החום מהחלב החם לחלב הקר הנכנס) מחזיר 85% עד 90% מהחום. כשהוא מלוכלך או לא מכויל, כל אחוז שנעלם עובר ישר לחשבון הקיטור ולחשבון הקירור. כדאי למדוד אחת לתקופה את טמפרטורות הכניסה והיציאה, ולוודא שהנצילות לא יורדת.

שטיפת CIP (ניקוי במקום, בלי לפרק את הציוד) צורכת יותר אנרגיה ממה שרוב המנהלים מעריכים. לפי מחקר שבדק מחלבות בהולנד, היא אחראית לכ-9.5% מהאנרגיה במפעל לחלב נוזלי, לכ-19% במפעל גבינות ולכ-26% במפעל חמאה. החיסכון בא בדרך כלל משלושה מקומות: התאמת זמני השטיפה והטמפרטורות לצורך האמיתי, שימוש חוזר בתמיסות ובמי השטיפה האחרונה, והשבת חום מהמים החמים שיוצאים לביוב.

מנועים, משאבות ואוויר דחוס

  • ווסתי מהירות (VSD) למשאבות ולמפוחים. החיסכון נע בין 7% ל-60%, לפי אופי העומס. הוא הגבוה ביותר במשאבות שנחנקות היום במגוף.
  • משאבות בגודל הנכון. משאבה גדולה מדי היא תופעה נפוצה מאוד. התאמת הגודל חוסכת 15% עד 25% מאנרגיית השאיבה.
  • אוויר דחוס. דליפות מבזבזות לעיתים 20% עד 30% מתפוקת המדחס. פירטנו את הנושא במאמר דליפות אוויר דחוס: כמה הן עולות למפעל ואיך עוצרים.

מה התקנות מחייבות

רוב מפעלי המזון והחלב הבינוניים והגדולים עוברים את הרפים של תקנות מקורות אנרגיה:

  • ממונה אנרגיה ודו“ח אנרגיה שנתי חובה במפעל שצורך לפחות 300 טון שווה ערך נפט (טש”ן) בשנה, בחשמל ובדלקים יחד.
  • סקר אנרגיה אחת ל-4.5 שנים חובה במפעל שצורך יותר מ-1,250 טש“ן בשנה.

צריכת החשמל מומרת לפי 210 גרם שווה ערך נפט לקוט“ש. במפעלי מזון, הדלקים לדוודים הם לעיתים קרובות מה שמעביר את המפעל מעל הרף, גם כשצריכת החשמל לבדה נמוכה ממנו. אפשר לבדוק את המצב שלכם במחשבון החובות.

ויש גם חדשות טובות: חלק ניכר מהצעדים שתיארנו כאן יכולים להיות זכאים למענק 4.82, שמממן חלק מההשקעה בפרויקטי התייעלות.

מה עושים עכשיו

  1. אספו את צריכת החשמל והדלקים של 12 החודשים האחרונים, ובדקו אם אתם חייבים בממונה אנרגיה או בסקר.
  2. בדקו את טמפרטורות האחסון בחדרי הקירור ואת ניקיון המעבים. זה הצעד הזול ביותר.
  3. ערכו סבב בדיקה למלכודות הקיטור, ומדדו את נצילות הדוד ואת עודף החמצן.
  4. מדדו את נצילות הרגנרציה בפסטור ואת צריכת המים החמים בשטיפות CIP.

סקר אנרגיה למפעלי תעשייה בודק את כל המערכות האלה יחד, ומציג כל המלצה עם עלות, חיסכון וזמן החזר. ממונה אנרגיה מוודא שהחיסכון נשמר לאורך השנה, ושהדיווח למשרד האנרגיה מוגש בזמן. לסקירה טרמוגרפית של קווי הקיטור והבידוד אפשר להזמין אותנו גם בנפרד.

רוצים לבדוק כמה אפשר לחסוך? צרו קשר עם אנרג’י רדיזיין טלפון 04-8111214 · דוא“ל info@nrgredesign.com · וואטסאפ 055-9842881


מקורות

רוצים לדעת כמה אפשר לחסוך?

שיחת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות. נבדוק יחד אילו חובות רגולטוריות חלות עליכם ואיפה מסתתר החיסכון הגדול ביותר.

לתיאום פגישת ייעוץ